רש"י על בכורות י״ד א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בכורות י״ד א:א׳
1 מַתְנִי׳ כׇּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁקָּדַם מוּם קָבוּעַ לְהֶקְדֵּשָׁן וְנִפְדּוּ — חַיָּיבִין בַּבְּכוֹרָה וּבַמַּתָּנוֹת, וְיוֹצְאִין לְחוּלִּין לִיגָּזֵז וְלֵיעָבֵד, וְלָדָן וַחֲלָבָן מוּתָּר לְאַחַר פִּדְיוֹנָן.
פירוש רש"י על בכורות י״ד א:א׳
1 מתני' כל הקדשים שקדם מום קבוע להקדשן - שהיה להם מום קבוע והקדישן להמכר ולהבא מדמיהם קרבן למזבח:
2 חייבין בבכורה - לאחר פדיונן אם ילדו:
3 ובמתנות - זרוע לחיים וקיבה כחולין גמורין:
4 ויוצאין לחולין - בפדיונן לגמרי ליגזז וליעבד כחולין גרידי משום דמעיקרא לא חיילא עלייהו קדושה חמורה:
5 והשוחטן בחוץ פטור - אפי' קודם פדיון דאפי' הוי מומן קל כגון דוקין שבעין דלגבי קדשים מיחייב השוחטן בחוץ הכא פטור משום דלא חלה עליהן מתחילה קדושה כל כך: